יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

התחלות חדשות

אצלי תמיד יש עומס. וזה אופי נטו. אני אוהבת להיות עסוקה. אבל לפעמים, כשמסתכלת לאחור, רואה שהעומס והלחץ לא השתלמו לי. בשביל מה להיות סטודנטית מצטיינת, כשאין מלגה וכנראה לא אמשיך לתואר שלישי? בשביל מה להיות הבן אדם ההכי עמוס בעבודה, שכאני העובד ההכי זול בפרויקט?
לפני חודש קיבלתי הצעת נישואים ולא נשאר לי כוח אפילו לתכנן את חתונתי. .. שלא נדבר על לרזות.
השבוע אימצנו כלב מתוק. עכשיו אני לא עושה שעות נוספות, לא עושה את שיעורי הבית שהייתי צריכה, לא הולכת לחדכ"ש, אני כל הזמן מנסה להיות איתו. וכשאני לא בבית- מסתכלת עליו דרך מצלמת רשת (כדי לראות שלא בוכה וכו').
ואתם יודעים מה? אני גם עושה דברים בבית, גם יש לי זמן פנוי וגם מרזה. כנראה, זה האיזון שלי.
כנראה אני צריכה לשכוך את חיי הקרייריסטית עם שעות נוספות ולהיות עקרת בית.

תגובה 1:

  1. שיהיה לך המון המון מזל טוב. תקופת האירוסין הייתה אחת היפות בחיי (ותשתדלי לקחת הכל בקלות ולהנות! זה עובר מהר מידי).
    שנה טובה!

    השבמחק